קנדידה איבחון וסימפטומים

​

רקע כללי:

שמרים מסוג CANDIDA ALBICANS יכולים לגדול בפה, בנרתיק ובפי הטבעת של כל אדם.

באופן רגיל קנדידה חיה במערכת העיכול ולאורך כל פתחי הגוף (מהפה עד פי הטבעת והנרתיק) מבלי לגרום לנזק במעיים, כל עוד יש איזון בגוף. חוסר איזון הנגרם כתוצאה מלקיחת אנטיביוטיקה או כתוצאה מכשל חיסוני (לדוגמא בחולי איידס) עלול לגרום להתחזקותה של הקנדידה ובכך לשגשוג. הרפואה הקונבנציונלית מאבחנת גדילת קנדידה על הלשון, בנרתיק ובפי הטבעת , אולם אין היא רואה בקיומה של קנדידה מערכתית המתפשטת במערכת העיכול. אבחנה זו היא אבחנה נטורופתית והיא מבוססת על תאוריה בלבד, אם כי הנסיון הקליני מראה כי טיפול נטורופתי בקנדידה מערכתית מניב תוצאות נהדרות.

גדילת יתר של הפטריה גורמת למגוון רחב של סמפטומים, למעשה בכל מערכת בגוף, כאשר הרגישות מביניהן הן: מערכת העיכול, מערכת המין, המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים ומערכת החיסון. היא יכולה לגרום גם לאלרגיות וגורמת לייצור כרוני של אצטיל דהיד, שכנראה אחראי להרבה מהסמפטומים של מערכת העצבים המרכזית.

לעתים קרובות מאוד גדילת יתר של הפטריה נובעת משימוש ממושך באנטיביוטיקה אשר הורגת חיידקים שלמעשה עוזרים למנוע גדילת יתר של קנדידה. בנוסף לשימוש באנטיביוטיקה, גדילת יתר של קנדידה במעיים היא לעתים קרובות תוצאה של שימוש בתרופות אחרות כמו: קורטיקוסטרואידים, תרופות נגד כיבים, גלולות למניעת הריון, מחסור בהפרשות עיכוליות (HCL ומיצי מרה) או צריכת יתר של סוכר.

קליניקה:

לאנשים הסובלים מפטרת קנדידה כרונית יהיו סימפטומים שונים בהתאם לגורמים כמו גיל (בד"כ 15-50), מין (בד"כ נשים), התנגדות – הפונדקאי וחשיפה סביבתית לגורמים שונים שמעודדים את התופעה.

סמפטומים כלליים בעת קנדידה 

• עייפות כרונית

• אובדן אנרגיה

• הרגשת חולי כללי

• ירידה בליבידו (חשק מיני)

סמפטומים של מערכת העיכול:

• פטרת הפה

• נפיחות

• גזים

• עוויתות במעיים

• גרד ברקטום (ללא דמם)

• שינוי בתפקוד המעיים

• שלשולים ועצירות לסרוגין

תלונות במערכת השתן ואברי המין:

• זיהום פטרייתי בנרתיק

• זיהומים תכופים בשלפוחית

תלונות הקשורות למערכת האנדוקרינית:

• תלונות בקשר לווסת

• תת פעילות של בלוטת התריס

תלונות במערכת העצבים:

• דכאון

• רגזנות

• חוסר יכולת להתרכז

• היפראקטיביות

תלונות במערכת החיסון:

• אלרגיות

• רגישויות לכימיקלים

• תיפקוד חיסוני ירוד

בעבר:

• זיהומי שמרים כרוניים בנרתיק

• שימוש כרוני באנטיביוטיקה כנגד זיהומים או אקנה

• שימוש בגלולות למניעת הריון

• שימוש בהורמון סטרואידי אוראלי

מצבים נילווים בעת קנדידה

• תסמונת טרום ויסתית

• רגישות למזונות, כימיקלים ואלרגנים אחרים

• הפרעות אנדוקריניות

• פסוריאזיס

• תסמונת המעי הרגיז

• תשוקה למזונות עשירים בפחמימות או בשמרים

אבחנת קנדידה

האבחנה של פטרת קנדידה כרונית היא לרוב קשה. בד"כ אבחנה ודאית כרוכה בתרבית צואה חיובית לקנדידה או רמות גבוהות של נוגדנים לקנדידה בסרום הדם, אך קיימת מחלוקת לגבי מדדים אלו באבחנת קנדידה. האבחנה היעילה ביותר היא על ידי תשאול יסודי על ידי נטורופת מיומן.

על מנת לאבחן קנדידה מערכתית חייבת להיות היסטוריה של פטריה חוזרת בנרתיק אצל נשים וכמו כן הסימפטומים צריכים להיות מערכתיים, כלומר, שהסימפטומים יופיעו בכמה מערכות בגוף ויכללו את מערכת העור ומערכת העיכול.

הטיפול הנטורופתי בקנדידה

הטיפול המוצלח בפטרת קנדידה כרונית דורש הסרה או הפחתה של כל הגורמים שיוצרים קרקע פורייה לגדילת יתר של קנדידה, שיפור התיפקוד החיסוני ומניעה של התרבות השמרים.

לפטרת קנדידה כרונית יש חלק בבעיות בריאות אחרות ובמיוחד אורטיקריה, תסמונת המעי הרגיז, פסוריאזיס ודיכאון.

הטיפול הנטורופתי מתבסס על תזונה ש"מרעיבה" את הקנדידה ובעיקרה היא נטולת סוכרים, פחמימות פשוטות ושמרים. הטיפול התזונתי הוא הבסיס לטיפול בקנדידה. ללא שינוי תזונתי לא ניתן לטפל בקנדידה. ישנם הסובלים מקנדידה מערכתית קלה ולכן השינוי התזונתי פותר את הבעיה והסימפטומים נעלמים. ישנם הזקוקים לתמיכה נוספת על ידי צמחי מרפא ותוספי מזון. לאחר תקופה של כמה חודשים ניתן לחזור לתזונה מאוזנת.